סורני שרה - חסויה ע"י עוד סורני אליאב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

החלטה

1.בפניי בקשה המכוונת לכך שאפסול עצמי מלהמשיך ולדון בעניינה של תובענה זו.

2."המבקשת" רכשה מהמשיבה פוליסה "מודולרית" שבה רכיבים שונים. בין השאר, הפוליסה כוללת ביטוח סיעוד.

רכישתה של הפוליסה נעשתה במקום עבודתה של המבקשת. כנראה שזו הסיבה לכך שהמבקשת אינה אוחזת בידיה את הפוליסה עצמה.

בין לבין, המבקשת עצמה חלתה במחלת "אלצהיימר" ובא כוחה – בעלה – הוא גם האפוטרופוס שלה מכח מינוי של בית המשפט.

3.השופט הקודם שדן בתיק, קבע אותו לשמיעת ראיות ליום 31.10.2011.

בד בבד עם קביעת התיק לשמיעת ראיות, גם ניתנו לצדדים הוראות בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית.

4.במסגרת הערכות מחדש של בית המשפט, התיק הועבר לטיפולי בחודש אוגוסט.

5.התובעת לא הגישה תצהיר וגם לא הוגשה בקשה להתיר הגשת תצהיר על ידי מישהו אחר. זאת הסיבה שהנתבעת הגישה בקשות שונות ובהן בקשה לדחות את מועד הדיון.

6.סברתי, ועודני סבור, שתיק זה שאינו מורכב באופן מיוחד, והוא מתקיים ב"מערכת", מאז שנת 2008 – ראוי שיסתיים, ויפה שעה אחת קודם.

מטעם זה, סברתי שאין זה ראוי לדחות את הדיון בתיק, והישיבה שנועדה להיות ישיבת הוכחות נוצלה כקדם משפט מורחב. אין זה מיותר לציין, שלא פסקתי הוצאות לחובת התובעת.

7.דברי הרקע שלעיל, המעט ארוכים – נועדו, לתת לקורא פרספקטיבה רחבה מעט יותר מסתם דיון בבקשת הפסלות.

8.בישיבה שהתקיימה, אכן הצבעתי בפני בא כוחה של התובעת, שהוא למעשה התובע האפקטיבי – על משוכות משפטיות שבפניהן הוא ניצב. בין השאר, הזכרתי לו, כי עליו להגיש את הפוליסה שעליה הוא מסתמך, ושבשלב מתקדם זה אינה מצויה בידו. הצבעתי בפניו גם על העובדה, שככל הנראה מדובר בפוליסה מסוג "שיפוי" – המתנה העברה של תגמולי ביטוח בהמצאת קבלות.

כדי לקצר, אכן הצעתי לצדדים הצעת פשרה בגבולות שני שליש מהתקרה של תגמולי הביטוח.

"מקובל הדבר, במיוחד בהליכים אזרחים, כי שופט הדן בתיק מנסה לקדם הליכים של פשרה. זוהי פעולה 'של יום ביומו' ". (ראו י. מרזל – דיני פסלות שופט, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, עמ' 178. ראו גם: ע"א 2212/96 חוסין מוסא סלאח נ' חמדיה.

יש שהצעת הפשרה נראית בעיני אחד מבעלי הדין כגיבוש עמדה סופית בתיק. אבל כידוע, אין בהבעת עמדה לכאורית טרם שמיעת כל הראיות והטיעונים, כדי לבסס טענה של משוא פנים וכאילו היא מייצגת נעילת דעת של השופט.

ראו למשל: ע"א 7362/03 בן חיים נ' ניסים וגם: ע"א 5422/03 גירי, אבגל חברה בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ .

כך בדרך כלל וכך גם בענין דנא. דעתי לא התקבעה כלל.

9.המבקש מלין על כך שקביעת התיק להוכחות ליום 14.11.2011 מייצגת כשלעצמה, עמדה שלילית כלפיו. לא מיניה ולא מקצתה. קביעת המועד הקרוב נעשתה מחד – כדי לנצל זמן שיפוטי פנוי ומאידך כדי להביא לידי סיום תיק עתיק יומין זה.

ככל שהמבקש סבור שקביעת המועד הנ"ל מקפחת אותו, בשל העובדה, שיקשה עליו "להתארגן" בהתראה קצרה - יש בידו להגיש בקשה מתאימה ולפרוש בה את קשייו.